הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ נ' וילנקו ואח'

החלטה

הנני פוסק את שכר העד בסך 350 ₪.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תשע"א, 12/05/2011 במעמד הנוכחים.

עזריה אלקלעי, שופט

החלטה

אני פוסק את שכרו של העד בסך 250 ₪, אולם הנתבעים ישאו בשכרו של העד, בכל מקרה, בלא כל קשר לתוצאות המשפט.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תשע"א, 12/05/2011 במעמד הנוכחים.

עזריה אלקלעי, שופט

פסק דין

בפני תביעה בגין תאונת דרכים. לטענת התובעת, המונית שבוטחה על ידה עמדה לצד הדרך על יד מרכז עזריאלי כדי להוריד נוסע ואגב כך, נפגעה על ידי רכב הנתבעים שמנועו לא פעל, ואשר נדחף ידנית על ידי נהגו ואדם נוסף.

בפני העידו נהג התובעת, הנתבע 1 בעצמו ועד נוסף.

נהג התובעת העיד כי עצר כדי להוריד נוסע, ירד מדלת הנהג, סגר את הדלת, סייע לנוסע להוריד את המטען וחזר למונית כדי להוציא עודף. לצורך זה הוא פתח את הדלת הקדמית של המונית, הכניס את פלג גופו העליון לתוך המונית כאשר הדלת פתוחה, ולפתע חש בחבטה וכאשר הסתכל החוצה, ראה כי המכונית שנדחפה על ידי הנתבע 1 וחברו, פגעה בדלת.

לפי עדות נהג התובעת, קודם לתאונה הוא ראה את הרכב המקולקל, חונה מאחוריו וכאשר ראה אותו פעם נוספת, הוא ראה אותו רק במועד הפגיעה. לדבריו, הנתבע 1 היה מאוד מנומס ואף התנצל על הפגיעה.

הנתבע 1 העיד כי רכבו התקלקל בסמוך למרכז עזריאלי, יחד עם הנתבע 1 היה ברכב נוסע נוסף, אולם נוסע זה לא יכול היה לסייע לו בדחיפת הרכב ולפיכך, הוא קרא לחברו העובד עימו בעזריאלי בעבודות גבס, כדי שיסייע לו בדחיפת המכונית.

משבא החבר כעבור מספר דקות, החלו לדחוף את המכונית ביחד. הם הבחינו במונית העומדת לצד הדרך, לטענת הנתבע 1 - במקום האסור לחניה. הנתבע 1 הבחין כי נהג המונית נמצא מחוץ למונית וכי דלת המונית פתוחה באופן חלקי.

הנתבע 1 החל לדחוף את המכונית במטרה לעקוף את המונית החונה, באופן שיאפשר לו לעבור על פניה, אולם לפתע ותוך כדי העקיפה, פתח נהג המונית את הדלת, מפתיחה חלקית לפתיחה מלאה, וכך התרחשה התאונה.

למעשה, גירסאות הצדדים אינן מנוגדות בצורה תהומית אלא שהשאלה הינה האם דלתה של המונית היתה פתוחה מלכתחילה לרווחה, או שמא היתה פתוחה באופן חלקי ונפתחה לרווחה תוך כדי עקיפת הרכב הנדחף על ידי הנתבע 1.

בהתאם לתקנה 80 לתקנות התעבורה, חייב נהג רכב הפותח את דלתו לוודא כי ניתן לעשות כן לפי מצב התנועה. לדברי נהג המונית, הוא הבחין ברכב המקולקל שעומד מאחוריו והוא פתח את הדלת לאחר שהבחין במכונית שבאותו שלב עדיין לא היתה קרובה אליו, ולפיכך לא היה כל סיכון לטעמו בפתיחת הדלת באופן שבה פתח אותה.

מצד שני, העיד הנתבע 1 כי דחף את המכונית בעזרת חברו, כאשר הדלת כאמור פתוחה באופן חלקי וכי היה חייב להצמד למונית כמה שניתן, שכן, היתה תנועה במקום והוא לא היה יכול להתרחק מהמונית.

מאחר ורכב הנתבעים נדחף על ידי הנתבע 1 וחברו, השליטה על רכב זה הינה מוגבלת. במיוחד השליטה הופכת להיות קשה כאשר קיים מדרון קל בדרך, כפי שנאמר על ידי העדים.

לפיכך, איפא, נראה לי כי גירסתו של נהג התובעת, הינה סבירה יותר וכי התובעת השכילה להוכיח את תביעתה באופן הדרוש במשפט האזרחי, לפי מאזן ההסתברויות. לא נראה לי כי במקרה זה לנהג המונית היה אשם בקרות התאונה, שכן, כאמור, הוא הבחין ברכב המקולקל עוד לפני התאונה ולא פתח את הדלת בפתאומיות כאשר הרכב המקולקל עקף אותו.

לפיכך, איפא, הנני מורה על קבלת התביעה.